בברית של בני הבכור אבי היה הסנדק. נראה טבעי שאבי בעלי יהיה הסנדק הבא (בע"ה בקרוב) אבל אני לא מכבדת את האיש הזה ולא מעריכה אותו על כלום, גרוע מכך - אני פשוט בזה לו על מה שעשה בחייו המשפחתיים, עד כדי כך שאני לא יכולה להסתכל עליו. הצביעות נשפכת ממנו, רדיפת כבוד וגאווה עצמית שאני פשוט לא יכולה לשאת. רק המחשבה שאני אתן דווקא לו את הכבוד הגדול הזה להחזיק את בני היקר מאוד בברית, ברגע שאני יושבת בצד ומתפללת לאלוהים שלא יכאב לו - מרתיחה את דמי. חשוב לציין שכבר היה סנדק בעבר לאחד הנכדים. דיברתי על כך עם בעלי (ברור שבעלי מעונין שאביו יהיה סנדק) והוא נסער אך תפס את עצמו ונשאר מאופק ואני מעריכה אותו מאוד על כך. איך יוצאים מזה הכי יפה שאפשר?

אם את יכולה לשכנע את בעלך לבחור סנדק רב ת"ח שזה יכבד את המשפחה זה יהיה הטוב ביותר, ואם בעלך עומד בכל תוקף שדוקא אביו יהיה הסנדק אין ברירה עליך לוותר והוויתור יהיה לזכות בנך שיזכה למדות טובות.