לאחרונה טיילנו בגליל וישנו בתוך שדה חציר של דרוזי (לאחר קבלת רשות). לקראת ערב הגיע הגוי לאסוף את היבול וחלק מהתלמידים עזרו לו כהוקרה על כך שהוא נתן רשותו לשימוש בשדה. חלק מהתלמידים צעקו על הגוי שהקרקע אינה שלו ושבעצם הקרקע שייכת לעם היהודי. בנוסף, הם טענו שיש איסור דאורייתא לסייע לו באיסוף היבול מדין "לא תחנם". א. האם כיום אנו במצב של "יד ישראל אינה תקיפה"? ב. האם נוהג היום הדין של "לא ישבו בארצך"? האם לא תחנם היא מצוה על הפרט או על הכלל? ג. האם הגוי נחשב כבעלים של הקרקע? ד. האם יש מקום להתנהג אל הגוי בכבוד? האם היה ראוי לעזור לו? ה. האם יש מצב שבו גזל הגוי מותר?

לדעתי, אני חושב שהתלמידים התנהגו בצורה אנושית ויפה. אין כאן לא תחונם, משום שאינך מוכר את הקרקע, והיבול הוא ודאי שלו. זה שאיננו יכולים לסלק אותו מהקרקע, זו בעיה כללית ואין האדם הפרטי עובר משום "לא תחונם". לכאורה יש לומר שהוא כרגע בעל הקרקע, ואין להתיר גזל גוי בשום מצב.