אני מתחתנת בקרוב ממש. הלכתי עם ארוסי לקנות טבעת נישואין. הוא היה לחוץ מבחינה כלכלית אבל אמר לי שאבחר איזו טבעת שארצה. בחרתי והוא קנה. הוא לא רצה להתמקח עם המוכרת כדי לא להרבות שיחה עם האישה אבל כשיצאנו מהחנות הבנתי באופן ברור שזה היה יקר קצת בשבילו. לפני שנכנסנו לחנות הוא אמר שלא חייבים טבעת זהב אבל אני שמעתי שכן צריך שהיא תהיה מזהב. אני יודעת שקצת זלזלתי באמירה שלו כי עדין קשה לי לקבל את כל מה שהוא אומר ביחס להלכות שהוא למד, אני גם למדתי במדרשה והמשפחה שלי קצת יותר יציבה מבחינה דתית, יכול להיות שהמרכיבים הנ"ל עושים לי מידת גאווה. כשיצאנו מהחנות הוא אמר לי שהוא מכיר חנות אחרת שיש בה טבעות כסף זולות יותר. 1. במידה והטבעת נקנתה לא בלב שלם, כפי שהצגתי את התמונה,האם היא יכולה לשמש כטבעת נישואין? 2. איזו מידה עלי לתקן, האם היה ויהיה עלי להקשיב למה שהוא למד או שיש ענין שאביע את דעתי תלמודי, אני חושבת שאם אקשיב רק לדעתו אני לא אחזיק הרבה זמן מעמד. 3. איך כדאי לשוחח בינינו על דברים כאלה כמו פסיקת הלכה לפי דעות שונות?

כדי לבנות חיי משפחה נכונים את צריכה לבוא עם המון רצון לתת יותר מאשר לקבל. ואם זה יהיה הדדי תוכלו לבנות חיים מאושרים. וכמים הפנים לפנים, אם את כך תנהגי כך גם בעלך ינהג כך. גם את את מרגישה שאת יותר ממנו באיזה דבר. החכמה היא לא להראות את זה אלא להציע את דעתך כאפשרות לשקול. ולא בויכוח ובודאי לא בהתנצחות. ככל שאת תתחשבי יותר בדעתו כן ייטב, אין מדובר בוויתורים על שמירת הלכות. וגם בזה מוטב להתנסח בדרך של בקשה שלך זה חשוב ולא בדרישה. וגם זה יביא ליותר התחשבות בדעתך. גם אם הטבעת לא נקנתה תחילה בלב שלם כיון שהיא שלו את יכולה להתקדש בה. אם את רוצה להדר תגידי לו שאולי את הפרזת ברצון לטבעת יותר יקרה ועל כן את רוצה להשתתף בקניה. אין בזה בעיה הלכתית.