קראתי בעיון את מאמריך האחרונים בעניין השירות הלאומי, הרב לא התייחס בכלל לסוגיית לימוד המדרשה, והרי מצד הטעם של דחיית הלימודים משתמע כאילו גם מדרשה זה דבר שלילי, האם הרב קורא ללכת ישר למדרשה או שכאן הדברים יותר אישיים, ובכל זאת מהי ההדרכה הכללית. שאלה שנייה, אני בחור בשיעור ד’ בשלב הראוי לחיתון בע"ה, הרבה פעמים אני יוצא עם בנות שהן כבר באוניברסיטה ויודעות בבירור רב את כל מהלך חייהן ואני הקטן עדיין בישיבה ובעוד והיא מביאה תוכנית חיים מפורטת אני מרגיש עדיין צעיר, נכון עם הזמן הבנתי כבר שעליי באמת גם לתכנן את חיי וכבר יש לי איזה כיוון כללי מאד ועדיין הנערות הלומדות באוניברסיטאות הן יותר בוגרות וזה עושה פערים. נקודה שניה, אי אפשר להתעלם מן העובדה שהסטיגמה כאילו בנות שהלכו ישר לאוניברסיטה הן פחותות בעיקר מבחינה דתית לא נוצרה סתם, נכון שזה הכללה, ונכון שיש הרבה בנות שדווקא הלכו לשירות רק מתוך כך שזה מה שהחברה דחפה אותן והן בעצמן לא חשבו יותר מדאי ולכן גם תרומתן מצומצמת, אך יש ברעיון הכללי בת שהולכת לשנה שבה היא מנסה לתת מעצמה בונה בעצמה עוד שלבים שמגינים עליה יותר לפני היציאה ל"חיים האמתיים". (כך אני מרגיש מנערות שאיתן יצאתי). וזה מביא גם לשאלה נוספת מה בעצם העניין של האוניברסיטה לבנות מאיפה ההכללה שעל כולן ללמוד לימודים אקדמיים גבוהים, הרי יש שם הרבה פריצות ודעות מזיקות לבת ישראל. עוד עניין לטובת השירות שיש בנות שצריכות את שנת ההפסקה הזאת בין התיכון לאוניברסיטה כדי להתרענן, יש כאלה שבאמת לוקחות בנוסף עוש שנת עבודה ועוד ועוד, אך לפחות שנה אחת להתרעננות – האם יש בזה פסול, הנני תלמיד בישיבת ’בינות’ רעננה אצל הרב חיים רטיג, הרב מדבר איתנו הרבה על כך שצריך לתרום קודם כל לתוך עצמנו לחזק את המוסדות חינוך שלנו ואת דרכנו קרי שצריך שהבנות ייצאו לקומונה בתנועות הנוער ויחזקו את המדרשות השונות להעמקת יהדות או בשאר התנועות הזקוקות לכך, על-פני שייצאו לעבוד באירוגני הנזקקים והחולים השונים (הדברים הם כשמעי ולא עברו את אישורו או הגהתו של הרב ואינם ציטוט מדוייק מדבריו כי אם הבנתי בלבד). הרב לא התיחס במאמרו איפה כן על הבנות לתרום.

השאלות טובות ומקיפות, ובעזרת ה' אתייחס אליהם במשך החודשים והשנים הקרובות. רק על קצה המזלג אכתוב דבר מה. אכן לפני שנפגשים לשם נישואין צריך הבחור לדעת את כיוונו בחיים, ואם לא, מוטב שעדיין לא ייפגש. אין בדברי אמירה שכל הבנות צריכות ללמוד לתואר, אלא שאלה שמתאים להן ללמוד מקצוע שדורש לימודים גבוהים, נכון שיעשו זאת כל זמן שאין הדבר מתנגש במשפחתן. ואם יעשו שירות לאומי אולי לא יצליחו להגשים את כשרונותיהן. ברור שכל מי שמתנדב נבנה מכך, וזו אחת המעלות של השירות הלאומי. השאלה היא, האם ניתן למצוא דרך שעל ידה יוכלו להתפתח יותר ומכוח זה לבסוף גם לתרום יותר. לעניין המדרשה, מי שבלא מדרשה לא תוכל לבסס את אמונתה, ברור שטוב שתלמד במדרשה. וכפי שכתבתי עוד יש להאריך בכל הדברים הללו, ולא כאן המקום.