לא פעם קורה לנו בביהכנ"ס שמגיעים למקום קדיש ואין מי שיאמר אותו (אנשים נמנעים לומר קדיש על אחד מהוריהם שלא בזמן האזכרה השנתית) ומדלגים על הקדיש וממשיכים בתפילה, וכך מפסידים עניית 'אמן' ו'יהא שמיה רבא', ומפסידים חובת שמיעת 7 קדישים ביום. לא פעם הערתי בנחת כי מישהו שכבר יתום מאב או אם יכול לקום ויזכה את הרבים אבל הם מסרבים. האם אני צודק בהערתי?

במקרה שאין יתום בבית הכנסת, שליח הציבור יאמר קדיש יתום אחד בכל תפילה, ואפילו אם הוריו חיים, ויכוון בקדיש זה כלפי כלל מתי עם ישראל.