ראיתי בשו"ע שכתוב שלפני נטילת ידיים צריך לברך. היום העדה היחידה שראיתי שעושים כך היא התימנים וגם אצלם לא כולם. וישנם עוד כמה דוגמאות להלכות נוספות שכתובות בשו"ע ואינם נעשות. ברצוני לדעת ממה נובעת הטעות הזאת, איך יכול להיות שעמ"י במשך דורות קודם נוטל ידיים ואח"כ מברך, או לא מתפלל עם טלית וכדומה?

כל הדוגמאות שמנית יש בהן מחלוקות ראשונים. לדוגמה: בנטילת ידיים נחלקו הראשונים האם קודם מברך ואחר-כך נוטל ידיו, או שקודם נוטל ידיו ואחר-כך מברך. הרמב"ם סובר שקודם מברך ואחר-כך נוטל, והרא"ש סובר שקודם נוטל ידיו ואחר-כך מברך. השולחן-ערוך פסק כדעת הרא"ש, ויש הנוהגים כרמב"ם. זה ענין של מנהגים, ולא של טעויות.