לפי השיטה בגמרא שבהודאות והלוואות אין צורך במומחים ואין עירוב פירשיות (לומדים מהפס’ "בצדק תשפוט עמיתך"), והרי האיסור ללכת לערכאות (לפחות לפי הר"ן) הוא מחמת היתר שניתן למומחים, ונלמד מהפסוק "אשר תשים לפניהם", והיום אנו דנים מדין "שליחותיהו". לכאורה אם אנו משלבים את השיטות (שלא בהכרח תלויות אחת בשני) הרי שבהודאות והלוואות אין איסור ללכת לערכאות - מדין רועי בקר?

שיטת רב אחא היא שמותר לדון הודאות והלוואות בדיין אחד, אבל רב אחא לא התייחס לאיסור שמובא בגיטין "לפניהם ולא לפני הדיוטות ולא לפני עכו"ם" ובפשטות האיסור קיים גם לשיטתו, וכך רואים ברמב"ם שפסק שמהתורה אחד יכול לדון וגם פסק שיש איסור חמור ללכת לערכאות ולא חילק בין הלוואות לגזילות, וצריך לומר שהאיסור של לפניהם חל גם לרב אחא ויש איסור לדון בפני הדיוטות ובגזילות זה אסור לגמרי ובהודאות מותר דיין אחד אבל גם הוא אסור שהוא יהיה הדיוט, ור' חננאל כותב שצריך שיהיה סמוך ושאר ראשונים כותבים שצריך שיהיה גמיר וסביר או לפחות גמיר (תוס') ורואים בכל הראשונים שהדיוט גמור אסור, ולכן רועה בקר אסור וממילא החלק השני של האיסור שאסור לדון בפני גויים חל לגמרי גם לרב אחא. וכבר כתב הרמב"ן על התורה שאי אפשר לקבל עליך גוי וכן פסק השו"ע בסימן כב' סע' ב שא"א לקבל גוי. ממילא האיסור החמור של ערכאות חל בכל התחומים, והרשב"א כתב על זה שמי שדן בערכאות נקרא מרים יד בתורת משה. בברכת השיבה שופטינו כראשונה, הרב אריאל איגרא