כפי הידוע לי, וכפי שלמדתי הפוסקים נחלקים ל-2 ביחס לאתרוג ירוק: א. סיעת הב"ח - אתרוג שאיננו צהוב לגמרי פסול משום שהוא לא "הדר". ב. סיעת הט"ז - טעם הפסול: אתרוג ירוק נקטף כשאינו בשל. לכן: אתרוג שהתחיל להצהיב או שידוע בוודאות שעתיד להצהיב: כשר. אתרוג שאיננו כזה (ירוק לגמרי, ואין חזקה שיצהיב - פסול). אם כן, מדוע כיום משווקים אתרוגים שעברו החלקה באטלין, שנועדה להצהיב אותם ובכל זאת לא הצהיבו, כ"מהודרים". גם אם אנו סומכים על היתרים על אתרוגים ירוקים שעתידים להצהיב, זה לכאורה רק בכאלו שלא עברו הבחלה, שכן אם עברו הבחלה- היו אמורים להצהיב כבר!

יתכן ויש הסוברים כי ירוק בהיר נחשב כצהוב ורק כהה פסול כי ידוע שיש מיני אתרוגים המצהיבים וישנם כאלה שתמיד ישארו ירוקים, ואולי זה קשור להבנת האתרוג הכושי שיש דיעה שאם זה המין אין כאן פסול. ובכל אופן לא שמענו שגדולי הפוסקים מחו על כך או הקפידו דוקא על אתרוג צהוב. ובמקום ספק הולכים אחר המנהג.