שאלה: אני שומר שבת, אולם לא הולך לבית הכנסת (אני לא יכול להתפלל במילים של אנשים אחרים). אני נורא נורא אוהב ללמוד אולם אני לא אוהב ללמוד ספרי תורה מפני שאני מתרגז מלקרוא את כל הפירושים. הם לפעמים מנוגדים, חלקם לא נכונים ויותר מכל - הפירושים הללו הם דעות. בסך הכל דעות. יש הבדל בין דעות לאמת. אני קורא ספרי מדע, לומד שפות, ממציא שיטות, רעיונות, פטנטים ותאוריות. את כל זה אני עושה בשבת. אני פשוט לא יכול להפסיק לחשוב. עשרות רעיונות צצים לי בראש כל רגע ואני לא יכול שלא לעסוק בהם. אתמול התקרבתי למצב של התמוטטות עצבים. פשוט נמאס לי רק לחשוב על הרעיונות הללו. בחול אני כותב את רובם. אך את השבת אני מעביר רק בחשיבה ואני בכלל לא נהנה מהשבת. אני יודע שזה חמור, אך אני משתוקק שהזמן יעבור כדי שהשבת תצא, וגם אני אצא. אני מרגיש כלוא.
הפתרון האידיאלי בשבילי הוא כתיבה בשבת. מאחר ואסור לכתוב בשבת, אני חושב כרגע על רעיונות שונים דמויי כתיבה. למשל, אפשר להשתמש בכרטיסיות של האותיות, להצמיד אותם זה לזה ובכך "לכתוב" מילה. החומר ישאר עד מוצאי שבת. ואז אוכל להעתיק את העבודה.
מקווה שתתן לי ביקורת בונה ומקווה שתעזור לי... בכל דרך אפשרית. (אך בלי להגיד שעלי ללכת לבית הכנסת. זה בכלל לא פתרון טוב בשבילי).
תשובה: אם רצונך בתשובה - כדאי שלא תגביל את אפשרותיי בלתת לך אותה. נראה שיש בך רצונות ומאוים חיוביים מאוד והייתי מציע לך לטפל בחיזוק הקשר והבסיס שלך לאמונה שלמה ומבוססת ואח"כ להתעסק עם פתרונות הלכתיים לבעיות פרטיות שמטרידות אותך.
מצוות השבת בהבנת מהותה. יסודותיה בהבנת המצוות והאיסורים לא רק "כמצוות אנשים מלומדה", אלא טעמים עמוקים ומאירי עיניים. התחושה של המחנק אותה תארת תיעלם (וכפי שהבנתי זה בעיקר מה שמפריע לך) וככה תוכל להתמודד ביתר-שאת עם שאר הקשיים. בתקווה שתקבל את הצעתי על סדר העדיפויות בו ראוי שתפעל ובכך תראה אור וברכה רבה בעמלך ובוודאי שלא תגיע להתמוטטות עצבים אלה לחוסן נפשי גדול ויציב.
גירסת הדפסה
שלח לחבר