כאשר אדם שואל את חברו שאלה והוא עונה עלייה "בעזרת ה’", נוצר רושם שכוונתו היא ש"כנראה שלא". לדוגמא: אם אדם שואל את חברו: "האם תבוא אליי בשבת?" וחברו עונה: "בעזרת ה’", הדבר משתמע כ"לא", ואז השימוש בביטוי מאבד מכנותו, כי הרי הדבר לא תלוי בקב"ה, אלא האדם לא באמת רוצה לבוא. האם זה טוב שהביטויי "בעזרת ה" שגור כל כך בפינו? האם אין כאן אמירת שם ה’ לשווא?

אני לא מסכים עם נקודת המוצא של השאלה, מפני שמי שאומר "בעזרת ה'" כוונתו היא שמבחינתו הוא ישתדל להגיע, וכל השאר בידי שמים.