בענין הנחת תפילין בישיבה, הביא במשנה ברורה (סימן כ"ה, ס"ק מב) את דברי המהרש"ל "דמי לנו גדול מר"ש מקינון, אחר שלמד קבלה היה מתפלל כתינוק בן-יומו, דמי שלא יכול להשיג סודה על נכון יבוא לקצץ בנטיעות", עיינתי במקור הדברים במהרש"ל ולא הבנתי, מה הכוונה במשפט זה, ומה אנו לומדים מכך שאפילו אם אנו גדולים כמו הר"ש אין ללמוד קבלה?

לא כל אדם יכול להתנהג לפי ההנהגות המובאות בספרי הקבלה. זו לא נחלת הציבור הרחב, ורק מי שלמד ובקיא בספרי הנגלה, והוא גם מוחזק בחסידות ופרישות, רק הוא יכול להתנהג על-פי ההנהגות המובאות בספרי הקבלה. והתכלית היא שכל אחד יוכל להגיע לזה בשלב מסוים, אבל אין לאכול את הליפתן לפני עיקר הארוחה. מסיבה זו נהגו כל האשכנזים להניח תפילין בעמידה.