אני מקווה שאני לא מטריד בשאלותי, אבל רציתי להבין עוד נקודה. הרב מתבסס בתשובתו על שני נתונים: א. דברי הפסוק בפרשת בא "שנתנה רשות למשחית", אך לזה בדיוק התכוונתי שכתבתי שלא מקובל בלשון הרמב"ם לדבר בלשון שדורשת "דרשנות", אני לא אומר שזה לא יתכן אך זה תירוץ שנראה על פניו דחוק? ב. הרב כתב כי ידוע שהוא שהה הרבה זמן על העץ. מה המקור לדבר זה, האם בדברי חז"ל? כי נראה לי שאנו נתפסים בדברים אלו אחר מקורות נוצרים, ואני בטוח מעל כל ספק שהם משקרים כך שאני לא מאמין להם בשום פרט בנושא. אני גם לא מאמין שהוא נצלב זה לא כתוב בגמ’ ולא כתוב ברמב"ם. הדבר היחיד שאני יודע שתלוי בארמית זה צלוב (שמו"ת) ואולי זה מקור הטעות?

הרמב"ם כתב על רבי עקיבא שהיה נושא כלים של בר כוכבא ובודאי שאין זה כפשוטו. בספרי גדולים מתארים את אותו האיש בשם הצלוב ואם היה נענש ע"י ישראל היה חייב סקילה ולא תליה וחז"ל אומרים שמי שנתלה מיד מורידים אותו. וכן נמצא תיאור זה בספרי היסטוריא הנלמדים בספרי חרדים שהרומאים הם שצלבוהו.