מאז הגירוש אינני עומד בשעת התפילה לשלום המדינה, האם יש בזה בעיה של איסור "לא תתגודדו", במידה וכן, מה הדין במקרה וחלק מן הציבור יושב וחלק עומד ולא ברור מה הרוב, והאם הדבר דומה לאשכנזי בבית כנסת שרוב הציבור לא עומד בקדיש?

כבר נשאלתי האם יש להמשיך להגיד את התפילה לשלום המדינה לאחר הגירוש. ועניתי שיש להבחין בין עצם קיומה של המדינה ובין אלו העומדים בראשה. אנחנו צריכים להודות לה' שנתן לנו את המדינה. האם היה עדיף שהיינו חוזרים לגלות? ודאי שלא! לכן צריך להודות לה' על שנתן לנו מדינה. אולם אלו שמנהלים את המדינה מתנתקים מהתורה, מהאידיאלים ומהציונות, ולכן השמטנו את הקטע המדבר על ראשי המדינה, ואנחנו אומרים במקום זה "העמד בראשה יראי אלוקים אנשי אמת", ומתפללים שה' יעמיד אנשים הגונים בראש המדינה.