בעקבות הפרשיות השונות שהתפרסמו, ברצוני לברר דעתה של תורה: א. האם לנשיא בימינו יש דין של "ונשיא בעמך לא תאר"? ב. מאיזה שלב ניתן לומר שאינו "עושה מעשה עמך", העמדה לדין? הרשעת בית משפט שאינו ע"פ חוקות התורה? ומה ההשלכות לכך?

א. הפסוק נשיא בעמך לא תאור כולל כל אדם מישראל אולם הוא מתיחס לקללה בלבד. ב. רק לאחר הרשעה בדין הדן על פי התורה ניתן לקבוע שאדם אינו עושה מעשה עמך. הרשעה בבית משפט אחר צריכה בדיקה אם נקבעה על סמך עדויות מהימנות.