קיים מנהג יפה בבית-הכנסת שאחד המתפללים מלמד הלכה מתוך משנה-ברורה לאחר תפילת שחרית, במשך של דקה ויותר. כיוון שיש מספר מנינים בשעות קבועות, קורה (בד"כ בימים ב,ה) שלימוד ההלכה נכנס לזמן של תחילת המניין שלאחריו, ואותו מניין מתחיל יותר מאוחר, ומתפללים עלולים לנטוש את המנין לפני סיומו מפאת דוחק זמן של המתפלל. האם יש לקיים את המנהג של לימוד ההלכה בכל מקרה?

לא, כי אדם לא יכול להיות צדיק על חשבון אחרים.