שאלתי הרב לגבי כהנים לנסוע למחנות ריכוז של הנאצים ימ"ש. לא הבנתי דברי הרב במגע ומשא, הרי אפשר לראות עצמות, וכן לגבי ירקות מפורש במשנה אהלות פ"ח מ"ה שירקות מחוברים אינם חוצצין ואינם מביאים. וכן לגבי רובע קב שמטמא באוהל לכאורה העצמות אינן מחוברות ביחד וממילא יש הדין של אהלות פרק ג משנה א ובחולין שכל המטמא באוהל שנחלק אינו מטמא אלא אם נמצא בקבר או באוהל. מה הגדרת קבר לעניין הזה? ואם מדובר בחוץ הרי אין כאן אוהל אלא אם נמצא מתחת לסככה. מתחת לעצים זה קשור לסוגיה בנדה בנז לגבי אילן שאינו יכול לקבל מעזיבה ומחלוקת ראשונים שם.

א) לגבי מגע בעצם אדם או משא התירו חכמים רק לעושי פסח או הולכים למצוה ע"י ניפוח כל העפר שעלול לכסות את העצם וללא ניפוח אסור גם לצורך מצוה. ב) ירקות שאמרו במשנה שאינם מביאים הם ירקות שלא הבשילו לאכילה, ואינם רחבים דיים אבל הראויים לאכילה או שעליהם רחבים מביאים את הטומאה. ג) רובע הקב מטמא באוהל אם היה במקום שנקבר המת, כמו בור או חפירה ולאו דוקא מבנה קבר ולא מפוזר על פני השדה. ובמחנות הרצח יכול להיות שיש שם בורות וחפירות רבים שהושלכו לשם מתים, ואם כן יש להם דין קבר. ד)מה שנוגע לענפים שאינם מחזקים מעזיבה בינונית שאינם מביאים את הטומאה כתב הרמב"ם בהלכות טומאת מת שמדרבנן כן מטמאים. וכן נפסק לאיסור בטור ובשולחן ערוך סי' שס"ט.