אני גר ביישוב, ואני אחד מצוות העירוב. אנו שוקדים על תקנת העירוב ביישובנו ועל כן אנו באים בכמה שאלות בענייני עירובין. אף שהשאלות הם כלליות ואינם נוגעות למציאות ביישובנו בלבד, נצרך אני לתאר קצת את מבנה העירוב, כיוון שהשאלות מתפרטות לכמה סעיפים. ביישוב ג’ שכונות: א. שכונה מרכזית והיא עיקר היישוב. ב. שכונה צפונית קטנה. ג. שכונה דרומית קטנה. העירוב הוא עירוב אחד המקיף את כל השכונות, כדי להתיר טלטול בכל המקומות ובין השכונות. ממרכז היישוב לשכונה הצפונית מוביל כביש, והעירוב עובר משני צידי הכביש. כלו’ אין העירוב מקיף שטחים נוספים מלבד הדרך אל השכונה הצפונית. השכונה הדרומית רחוקה יותר מהיישוב, והיא נמצאת במעלה ההר, והעירוב לשכונה זו מקיף שטחים גדולים מלבד הדרך שמובילה אל השכונה. העירוב שסביב השכונות מורכב (כמעט כולו) מצוה"פ ולא ממחיצה גמורה. ברצוננו לתקן "עירוב גיבוי" לכל שכונה בנפרד. כלו’ לסגור בצוה"פ כל שכונה בפני עצמה. שני יתרונות לדבר זה: א. אם נקרע העירוב בשבת במקום אחד - לא נפסל כל העירוב אלא רק בשכונה אחת. ב. חלוקת העירוב לשכונות גורמת שקולות מסוימות שנוהגות במקום אחד לא נוהגות בכל היישוב אלא רק באותה שכונה. כך יכולה להיות שכונה אחת שבה העירוב מהודר יותר. ועל כך באנו בכמה שאלות: א. האם עצם סגירת כל שכונה בצוה"פ כנ"ל גורמת להוצאתה מהעירוב הכללי ואסור לטלטל ממנה לשכונה אחרת, או שהעירוב הכללי עדיין קיים ומותר לטלטל בין השכונות? ב. אם נסגור בצוה"פ את השכונה המרכזית מב’ צדדיה (הצד הצפוני שממנו הכביש לשכונה הצפונית, והצד הדרומי שממנו הכביש לשכונה הדרומית) אזי העירוב של השכונה הצפונית כולל את הכביש שמוביל אליה – וכביש זה עולה על שטח בית סאתיים. וקל וחומר בשכונה הדרומית העירוב יכלול את השכונה הקטנה עם עוד שטחים גדולים – ושטח השכונה עצמה הוא מיעוט קטן ביחס לשטחים הגדולים. האם במצב זה העירובים של השכונות הקטנות כשרים ? ג. אם בנוסף לסגירת השכונה המרכזית משני צדדיה - נוסיף לסגור את השכונות הקטנות בפני עצמן, כך שהכביש שמוביל אל השכונה הצפונית יהיה מוקף בצוה"פ מכל רוחותיו, וכן השטחים שבין השכונה המרכזית לשכונה הדרומית יהיו מוקפים בצוה"פ מרוב רוחותיהם – האם באופן זה יהיה מותר לטלטל בין השכונות, או שמא הכביש הצפוני והשטחים הדרומיים ייפסלו מדין צוה"פ בבקעה?

העירוב שייך לכלל הציבור והרב המקומי הוא האחראי לתקינותו. האם אין רב במקום?