הרב השיב, "המחשבה כי הכתב שלנו הוא הכתב האשורי סותרת מממצאי הזמן העתיק, כי ידוע שהכתב האשורי הוא כתב היתידות ומעולם לא נמצא זכר בספרות אשור הקדמונית לספר בכתב שלנו". אציין כי 1. הדיון התלמודי (סנהדרין כא ע"ב - כב ע"א) מלמד כי דעת מר זוטרא היא שהתורה ניתנה בכתב עברי עתיק. 2. עד כה, על פי אלפי ממצאים ארכיאולוגיים כתבו בימי הבית הראשון בכתב עברי עתיק ולא באשורית. עם זאת, יש כמובן מקום לסברא שספרי התורה היו בכתב אשורי מאז ימי מתן תורה (כדעת רבי וכדעת רשב"ג בסוגיה הנ"ל). 3. כתב היתדות אינו אשורית, אלא כתב מופשט של אלפי סימנים המציינים שמות עצם, פעלים והברות. 4. אכן - לא נמצא הכתב האשורי בספר הכתוב בשפה שאינה עברית.

גם הכותב מסכים (במס' 4 ) כי הכתב שלנו הנקרא אשורי לא שימש מעולם את האשורים או שום אומה אחרת, ולפי כל הממצאים שייך רק לעם ישראל. ואין זה נוגע למחלוקת חז"ל איך נכתבו ספרי התורה הקדמונים. ובלוחות הברית מסכם ללא מחלוקת שהם היו באותיות שלנו הנקראות כתב אשורי ואם כן בודאי שכתב זה הוא קדוש. ומסורת חכמי ישראל מדורי דורות לקדש כתב זה ולכתוב בו תפילין ומזוזות כפי שנמצאו במצדה היא תכריע, כמו שאת מצוות התורה איננו לומדים מדיעות שונות אלא מקיימים עפ"י המסורת המקודשת.