על סמך מה אוסרים את הגילוח היומיומי בימי בין המצרים, עד ראש חודש? לדעתי, אין כל דמיון בין הגילוח ובין תספורת הראש, שהוא עניין יותר מיוחד, הנעשה לפני חג או אירוע שמחה. לא רק שהנסיבות אינן דומות, אלא הפעולות אינן דומות (גילוח עצמי לעומת תספורת במספרה), והתוצאות אינן דומות (נקיות הפנים ומניעת כיעור לעומת קיצור, עיצוב ויפוי השיער). יתר על כן, אי-גילוח למי שרגיל בכך, גורם אי-נוחות רבה (גירודים, "עקיצות", וכד’). לא כך עם מניעת תספורת. בנוסף להבדלים הרבים, הרי יש כלל שלא גוזרים גזירות חדשות, ובדאי שנוהג הגילוח היומי ושיטת הגילוח שלנו לא היו ידועים לא לחז"ל ולא לפוסקי אשכנז שדברו על הימנעות מתספורת בימים אלה. יתר על כן, הימנעות מתספורת מי"ז בתמוז עד ר"ח אב הוא "רק" מנהג, כלומר, אין אזכור בתלמוד שממעטים בשמחה אלא משנכנס אב. האם מנהג מניעת הגילוח אינו בגדר "מנהג חדש"? מקובל בחברה שלנו שהמראה הבלתי מגולח מעיד על יהודי המקפיד/המחמיר. אבל מה עם החובה לכבד את הבריאות, והחשיבות שיהודי שומר מצוות לא יתגנה על אשתו ועל הסובבים אותו, האם לא ראוי להחמיר בנושאים אלו?

הסברות שהעלית נשקלו ע"י הרבנים בדורנו ויש בודדים שבאמת הקילו הן בספירת העומר והן בבין המצרים, אמנם יש לדעת שלחכמי הספרדים אין איסור גילוח ותספורת בבין המצרים מלבד השבוע שחל בו תשעה באב, ובכל אופן בדורנו, שיש נטייה לפרוץ את כל חומות הדת ויש חצופים שפורצים גדרים שאפילו לא מקובלים אצל גויים מתוקנים. דווקא בדורנו זה צריך להשתדל לגדור גדרים כדי להבליט את עמידותינו על תורת ישראל ועל מנהיגיו שתוקנו ע"י חכמים וצדיקים ולא לחפש, להקל בהם, אומנם למי שבאופן אישי יש קושי וסבל ניתן להקל אבל אין צורך לפרוץ את גדר הרבים בשביל יחידים.