בכינוס הארצי לתושב"ע שנת תשס"ו פסק הרב הגאון עובדיה יוסף שליט"א להלכה, שמותר לאדם בריא לתרום אחת מכליותיו להצלת חייו של אדם מישראל, הנתון בסכנה, ואף מצווה יש בזאת. אם אכן מצווה היא (ולדעת חלק מהפוסקים אף חובה משום "לא תעמוד על דם רעך"), האם לא היה מקום לרבנים לעודד תרומת הכלייה מאדם חי?

אני לא יודע אם פסקו של הרב עובדיה מקובל על כל הפוסקים. עד כמה שידוע לי אין חיוב בזה. הרדב"ז נשאל על מישהו שחייבו אותו להסכים שיחתכו את אצבעו, אחרת יהרגו מישהו אחר, ופסק שלא חייב לעשות זאת. ואם כן, גם אם מותר לתרום כלייה, אין לומר שיש בזה חיוב.