אני לומד בישיבה בניו יורק, ולכן אני מקבל ויזה של סטונדט. ככזה, עלי להיות רשום חוקית בישיבה. בטעות, הישיבה שכחה לרשום שאני לומד בישיבה, הגם שלמדתי שם במשך כל השנה. לאחר מקרה זה, כשיצאתי מארה"ב לארץ וחזרתי, ביטלו לי את הויזה (וגם את הויזה הרגילה שהיתה לי), ושלחו אותי חזרה לארץ. שילמתי בעצמי לעורך דין, כדי שיערוך מכתב לקונסוליה וכו’. וגם שילמתי מחדש לקונסוליה עבור ויזה חדשה (ויזה רגילה אני עדיין לא יכול לעשות, ואצטרך בעתיד לשלם גם על זה). וכן, עלי לשלם כעת על כרטיס נסיעה חדש. הכל בגלל טעות של הישיבה שהיא בעצמה מודה בזה. ובכל זאת, לא נעים לי ללכת ולתבוע מהישיבה את הכסף הנ"ל, ששילמתי בגין הנזק שנגרם בעטיים. האם אכן הם חייבים לשלם לי ע"פ דין, ועל פי מה מחשבים זאת, והאם הם חייבים לשלם לי גם על הנזק על השם הטוב שהיה לי עד עכשיו בקונסוליה, ומעתה ואילך אצטרך כל פעם להוכיח את נקיון כפי, ואיך אפשר לשער את הסכום של הנזק הזה? אני עובד בעבודות מזדמנות. בדרך כלל אני נוהג לתת מעשר לצדקה ממש, ועוד מעשר אחד (לתשלום חומש), שאני מתנה מראש שאוכל להשתמש בו גם לשאר הצרכים הקדושים (כגון קניית ספרי קודש, ובעתיד - שכר לימוד לבנים, וכו’), ולא רק לצדקה ממש. ומכיון שלא נעים לי לבקש מהישיבה את הכסף, הייתי רוצה לדעת אם מותר לי לקחת מהכסף של המעשר את הסכום שהם חייבים לי, כך שלא אצטרך גם להודיע להם על זה, ובאם כן האם ישנו הבדל בין לקיחת הכסף מהמעשר הראשון (המוקדש כולו לצדקה ממש), או שאפשר לקחת רק מהמעשר השני, שבלאו הכי אני משתמש בו גם לצרכים אחרים? אשמח לתשובה מפורטת של הרב.

לפי דעתי לא פשוט שהישיבה חייבת על הנזקים שנגרמו לך. יתכן שזה מוגדר כגרמי. אולם גם אם מוגדר כגרמי [כמו מה שהוזכר לך ואני אבוא אחריך] יתכן שכאן כיון שהיה בשוגג ולא ברור הפשיעה יתכן שפטורים. והענין יכול להשתנות לפי הטענות. אולם לפנים משורת הדין ובדיני שמים הישיבה צריכה לפצות על הנזקים הישירים. ויתכן שהישיבה מוגדרת כציבור ולגבי ציבור יש דעות שחייבים מדינא לשלם גם בחיוב שהוא לפנים משורת הדין. בכל אופן לגבי השאלה האם אתה יכול לקזז מחיוב הצדקה שאתה רגיל לתת עובר מטרה זו. אתה יכול לקזז רק בחומש [כלומר שעשירית השניה] בחלק המעשר הבסיסי אין אתה יכול לקזז. השומא היא רק בנזקים הברורים ולא בנוגע לפגיעה בשם הטוב.