הרב השיב על השאלה מדוע נחלקים בית הדין אם יש עדות ברורה מצד העדים כי: א. עדים מעידים מה הייתה המציאות אבל עדיין יכולים הדיינים לחלוק מה הדין ההלכתי במציאות זאת. כגון: עדים שמעידים שעשו קניין מסירה בבהמה דקה על מנת לקנותה, עדיין יש מח’ בהלכה האם קניין זה מועיל או לאו (חושן משפט סימן קצ"ז סעיף א). וכן עדים מעידים מה הייתה המציאות, אך עדיין יש צורך לתת תוכן ופרשנות למציאות. כגון: עדים שראו שראובן נתן לשמעון מעות, אין אנו יודעים אם נתן לו מעות אלו בהלוואה או במתנה (שבועות לד. חושן משפט סימן עט סעיף ד). והדיינים צריכים לברר זאת. ורציתי לשאול כי התשובה לא מספקת. מפני שיוצא שתפקיד בית הדין שולי ואין להם כמעט מה לעשות, מכיוון שרוב הזמן עדות העדים מפורטת ומדויקת. ומה יש עוד לדון בדיני נפשות?

ניתן ללמוד מפסקי דין רבניים (המפורסמים בספריות תורניות) מה נשאר לדון לאחר קבלת עדים. כמו כן לא תמיד יש עדים ובוודאי לא על כל פרט. הרב יהודה אודסר.