האם כיום ממלאים מקוואות בגושי קרח כשעדיין אין מי גשמים שימלאו את האוצר, והאם מילוי בקרח עדיף על השקה?

קרח עושים במקומות שאין גשמים. הכלל הוא שלוקחים גוש קרח ושמים אותו בבור, והקרח נמס. לקרח אין דין של מים שאובים היות והיה במצב צבירה אחר. יש מחלוקת ראשונים אם מקווה שכולו שאוב פסול מן התורה או מדרבנן, ועל ידי הקרח מנטרלים את בעיית ה"שאוב". מה שעושים השקה, יש ליד האוצר של המי גשמים בור, ויש בניהם חור (בגודל שאפשר להכניס שתי אצבעות ולסובב בנוחות), ואז גם המים השאובים מקבלים גדר מקווה ופוקע מהם גדר שאובים. נמצא שאם שמים קרח המקוה כשר ואין לו דין שאובים ואז אפשר להוסיף מים שאובים. קרח עושים בד"כ במקומות כמו בנגב, שאין גשמים.