במסכת סנהדרין דף כ: מופיעה המחלוקת בין רב לשמואל בעניין משפט המלך המופיע בשמואל א ח. אם אפשר לקבוע את זה להלכה שזה מופיעה בנביאים שזה כמו מחלוקת התנאים בין רבי יוסי לרבי יהודה. האם לומדים הלכה מהנביאים, ואם לומדים אז זה מדרבנן או מדאוריתא, או שיש איזה חוק מסויים או כלל? למשל שלמה המלך תיקן את דין "מוקצה" (י"א נחמיה) ובימיינו מוקצה זה מדרבנן או נטילת ידיים וכו’. רבי יוסף קארו כותב בכסף משנה על הרמב"ם שהלכה כרב ששמואל הנביא אמר את משפט המלך רק משום להפחיד. (אשמח אם הרב יציין מקורות לדבריו).

יש להבחין בין מה ששלמה המלך תיקן שחז"ל אומרים במפורש, שמה שתיקן הכוונה "הוא ובית דינו" כמו שהסנהדרין בתחילת בית שני תיקנו תפילה, הבדלה וכו', שלזה יש גדר דרבנן. בפרשת המלך, מה שהנביא אומר שלמלך מותר או אסור, זה לא שהנביא אומר שבית דין תיקן את זה אלא הוא אומר את משפט המלוכה. התורה האלוקית אמרה שלעם ישראל יש מצוה להעמיד מלך, ובתורה שבעל פה נאמר מה המותר ומה אסור, אבל הם לא חידשו את זה. כמו שבתורה לא מוזכר במפורש האם מותר לכהן ערל לעבוד או לא, וביחזקאל נאמר שאין לכהן ערל לעבוד. זה לא שיחזקאל חידש את זה, אלא הוא ידע בנבואה את מה שכבר היה ידוע בתורה שבעל פה קודם. מי שאמר שהמלך מותר בו, סובר שניתן בתורה שבעל פה ממשה רבינו, כשנאמרה פרשת המלך, מהם הסמכויות שיכול המלך לעשות, אך זה לא שחידשו מעצמם.