ביו"ד קע"ט ב’ כתוב שנוהגים שלא להתחיל דברים חשובים בב’ וד’. האם למעשה נוהגים ליזהר בזה, האם אפשר לומר כאן מאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה, או שמא בגלל שזה מובא בשו"ע יש ליזהר בזה?

יש כל מיני דברים שמתוך מיסטיקה חששו להם. מי שבאמת חושש בזה, זה עלול להזיק לו. אך מי שלא חושש, "שומר פתאים ה'", לא צריך לחשוש. (על פי גמרא בסוף "מועד קטן"). בייחוד היום שכוחות הכישוף הולכים ונחלשים. המהר"י חגיז בתשובותיו, אומר שככל שאנו מתקרבים לגילוי אורו של משיח, כל כוחות הסיטרא אחרא הולכין ונחלשים. כשיש אור, אין מקום לחושך.