יש לי חברה באוניברסיטה שגרה במעונות עם בנות אחרות. הן לא מסתדרות עם אחת מהן, ולאחר שזו אמרה להן דבר תוכחה מסויים שהרגיז אותן הן החלו בסדרה של רכילות ולשון הרע על אותה בחורה. ידוע לי שקיימת מצוות התוכחה כאשר רואים אדם שעושה משהו לא בסדר, אך אם הייתי אומרת להן משהו באותו רגע סביר להניח שזה לא היה מתקבל יפה כיוון שהבנות חילוניות ואין להן כלל מודעות או אכפתיות לנושאים כאלו, ומלבד החברה שלי אני לא מכירה את השאר כך שהמצב מאוד לא נוח. האם הייתי צריכה בכל זאת להוכיח אותן במקום, או לנסות לדבר על זה רק עם חברתי (שבטוח הייתה מקשיבה לי גם אם לא הייתה מסכימה איתי), או שבמצבים כאלו עדיף לא להתערב כלל מחשש "אבק לשון הרע" ויצירת נזק חברתי לעצמי במקרה שדבריי לא יתקבלו?

כל דיבור שנועד להביא תועלת אינו בכלל אבק לשון הרע. המבחן העיקרי הוא הבאת התועלת המירבית. במקום שיש לך חשש שדבריך לא יועילו ואף יתכן שיזיקו שב ואל תעשה עדיף. במקום שיתכן שדבריך יעילו אולם אם לא יועילו גם לא יזיקו כדאי לדבר. בהצלחה.