האם דברי לקמן מדוייקים, הלכה למעשה, בחתיכת בשר שנמלחה ללא הדחה קמייתא: שו"ע: מותר בהפסד מרובה לקדירה וכל שכן לצלייה. (בהפסד מרובה כיוון שכך כתב בבית יוסף ועל פי זבחי צדק וכף החיים בכללי הפסיקה של השולחן ערוך). רמ"א: לקדירה מותר בהפסד מרובה בשני תנאים ביחד (על פי תפארת משה): 1. מליחה מועטת. 2. לא שהה שיעור מליחה. לצלייה מותר בשני התנאים הללו גם ללא הפסד מרובה (פרי מגדים שם). האם זוהי אכן ההלכה למעשה?

רק בתנאי שידיח וימלח שנית, ועיין ש"ך ס"ק יב. וכן דעת הרמ"א ועיין שם בפרי מגדים בשפתי דעת אות יב. ועיין בש"ך, שבכל מקום שהתרנו בקדירה בהדחה ומליחה שנית קל וחומר שמותר לצליה. הרב חיים כץ