ראיתי בהלכה שאסור לשהות בין נטילה לברכת הכהנים יותר מ12 שניות. (מובא בביאור הלכה על השו``ע סימן קכח סעיף ו` ד``ה `חוזרים` בשם המגן אברהם והפרי מגדים. ובפסקי תשובות על המקום מבואר שמדובר בזמן משוער של בין 12 שניות ל35 בערך.) וישנו דין שצריך לעקור רגליים לפני רצה, (וזה מבואר בסעיף ח` על הסימן לעיל במשנה ברורה). אם כן, הרי יוצא שהכהן ממתין על הדוכן במשך כל הזמן ברצה ומודים, וזה בדרך כלל קצת יותר מדקה וחצי, איך מקיימים את שתי ההלכות? יש לי סברה לומר, שמכיוון שישנו דין שבדיעבד מותר לעקור אפילו בסוף רצה אם הולך ישירות לכיוון הדוכן ונוטל ידיו שם (ליד הדוכן), (על פי המשנה ברורה בסעיף ח` ס``ק כ``ז-כ``ח) שאולי נוכל לומר שנתיר אף מלכתחילה לעקור לצורך נטילה [כמובן בתנאי שהנטילה בדרך לדוכן ולא בכיוון ההפוך, על פי המקור לעיל] רק בסוף רצה כדי לא לשהות יתר על המידה. האם יש לסברה זו מקום?

הפסקי תשובות שואל גם הוא את שאלתך ומביא בשם ה"אשל אברהם" (בוטשאטש) שכוונת המגן אברהם היא שאין לשהות בין נטילת הידיים לבין ההליכה לדוכן, כלומר, יש ליטול את הידיים לפני רצה וללכת מיד ללא שהות לעמוד ליד הדוכן עד שהחזן אומר רצה.