אני בחורה בת עשרים (עוד חודשיים) אני אחת כזאת שתמיד עובדת, הייתי תמיד עסוקה במשהו, ועכשיו אחרי שסיימתי שירות לאומי התחלתי לעבוד. עבדתי בעבודה אחת ואז הפרויקט הזה נגמר וישר התחלתי לעבוד בעבודה אחרת. עבדתי בעבודה האחרת חודש כאשר האחראים שלי החליטו שאני לא מתאימה לעבודה והחליטו לפטר אותי, את האמת אני התכוונתי להתפטר אבל אחרי שאני אמצא עבודה אחרת ואחרי שאני יחזור מהטיסה שלי שאני טסה שבוע לפראג עם המשפחה, עכשיו אני שבוע שלם בלי עבודה ואני משתגעת. וחוץ מזה גבר שאני אוהבת אותו מאוד ורוצה להקים איתו בית החליט שאנחנו לא ממש מתאימים, והוא אומר שזה בגלל שהוא עדיין לא שלם עם עצמו וגם בגלל שההורים שלו ייחסית נגד זה שאנחנו נהיה ביחד. אני לא מבינה את עצמי, אני עד כדי כך מפגרת שאני לא יודעת לאיזה כיוון בחיים אני צריכה לעשות אני אוהבת מישהו שלא אכפת לו ממני, הוא כן אכפת לו אבל הוא לא מראה כי אני לא הכי מתאימה לו, אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי אני חייבת כיוון אני חייבת לעשות עם עצמי משהו דחוף ואני לא יודעת מה לעשות לאיזה כיוון אני צריכה ללכת? האם יהיה הרבה יותר טוב שאחרי החתונה של אחותי אני פשוט אסע מכאן רחוק ואתחיל חיים חדשים? אני מיואשת עברתי בשנה האחרונה שלוש אהבות נכזבות שבסוף רק אני נפגעתי מהם ועדיין פגועה.

שלוש אהבות נכזבות שפגעו בך ועתה את כואבת ולא יכולה לתפקד בגלל הפגיעה האחרונה זה מעיד על קושי להתייחס בצורה נכונה ובוגרת לקשרים שהיו לך עם בחורים. לנסוע רחוק לא ירפא את קשייך זו סתם בריחה. אני מציע שתגשי ליעוץ אישי או אצל רב ועדיף אצל איש מקצוע. אל תיכנסי לפניקה. הדברים לא צרכים לצאת משליטה בחיים. איך עושים זאת תלמדי ביעוץ.