לפי הכלל שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, איך אנחנו מתירים להכנס לבעיות צניעות בקירוב יהודים? שאלה זאת תקפה גם על הסיפור של רב אדא בר אהבה בברכות דף כ.

אכן צריך להשתדל שלא להסתכל עד כמה שיכול, אחרת, אדם לא יצא לרחוב. זה לא שהוא יוצר את הבעיה, אלא הוא נקלע למצב שהמציאות כשלעצמה היא כך. ואם הוא משתדל שלא להסתכל, הוא אנוס על מה שרואה.