ביתנו יוצאת בקרוב לשרות לאומי. אנחנו לא מסכימים שהיא תישן מחוץ לבית, מטעמי מוסר, צניעות ודאגה, אך היא רוצה לישון בדירת שרות כי זה חשוב לה מבחינה חברתית. האם היא חייבת לשמוע בקולנו?

אין בשמירת תורה ומצוות שאלה של כיבוד הורים, וגם אם חס ושלום בן מחלל שבת אין בזה עבירה על כיבוד אב ואם, ודי במה שהוא עובר על התורה. אמנם בודאי אם ההורים יודעים והוא גורם להם צער, יש בזה פגיעה במורא אב ואם. ברור לי שאתם צודקים בזה שבתכם לא תישן מחוץ לבית כי אין זה לטובתה, אך נראה לי שעליכם לשכנעה בכל דרך הגיונית אפשרית, בלי להשתמש בנימוק של כיבוד אב ואם, אלא בדאגה לטובתה שלה (גם מבחינה חברתית).