ראיתי תשובה של הרב לשאלה על גילוח של השפם מהשורש שלו, שהרב פסק שאסור בעקבות הט"ז בשו"ע יו"ד קפ"א סק"ג. עיינתי שם ומדובר בשו"ע שם על מידה של ירא שמים שראוי לו לצאת ידי חובת כל הדעות, והט"ז מסביר שזו דיעת הר"ח לגבי השפה העליונה. אך יש דעות שמקלות. האם אין היתר ללכת על פיהם? תודה רבה לרב.

נכון אמת הדבר שמרן השו"ע כותב שם וירא שמים יצא ידי כולם, אלא שלעניות דעתי כשמרן כותב בלשון זו כוונתו לפסוק לאסור בזה, וממילא כשהט"ז כתב שבכלל זה גם השפם כוונתו שיש לאסור בזה. ולא ראיתי פוסקים שמקילים בזה, אע"פ שיתכן ויש פוסקים כאלו.