עד עכשיו קבלתי תשובות ’פילוסופיות’ לגבי השאלה כדלקמן, ואני רוצה תשובה הלכתית בבקשה, במתכונת האהובה עלי בלומדי ב"פניני הלכה". יש לי אתר אינטרנט שנמצא על שרת בחו"ל. יש אומרים שיש בזה "לפני עיוור" לגבי הנכנסים לאתר בשבת, מה דעתכם? כמו כן, האם ברמזור שעובד באופן אוטומטי בשבת שייך בו לפני עיוור לנהגים העוצרים בשבת לפני הרמזור? כמו כן, בחלון הראווה של חנות שלי מוצגים דברים שלפחות מדרבנן אסור לעיין בהם, האם יש בזה משום לפני עיוור? האם יצרן סכיני מטבח עובר על לפני עיוור כאשר מישהו השתמש בסכין לדקור חברו? נא לנמק התשובה על פי כללי ההלכה והפסיקה.

השאלה מורכבת וקשה לי לענות עליה באופן שלם. בכל אופן הכלל הוא (עפ"י דברי התוספות), שאם יש ליהודי אפשרות לבצע את העבירה בלא עזרתך, הסיוע לו הוא איסור דרבנן בלבד, ואם אין לו דרך לעבור את העבירה אלא בעזרתך - האיסור מהתורה. (ואמנם יש סוברים שלדעת הרמב"ם, אפילו במקרה הראשון האיסור מהתורה, אבל מקובל להורות שהאיסור הוא מדרבנן). ומכאן לאתר אינטרנט, הואיל ויש עוד אתרים, גם אם פתיחתו בשבת היתה עבור יהודים, האיסור הוא מדרבנן. ואם אין ודאות שיהודי יכנס לאתר בשבת, והוא מופעל עבור גויים, אין בזה איסור. לגבי הפעלת רמזור בערב שבת שיפעל באופן אוטומטי בשבת, אם הוא עבור יהודים בלבד, אפשר לומר שיש כאן סיוע האסור מדרבנן, ואפשר לומר שמכל מקום יש להצילם מתאונות. אבל אם נוסעים שם גם גויים, ברור שאין בזה איסור, שעבורם חייבים לסדר רמזור. חלון ראווה, אם הוא עבור יהודים ויש חשש סביר שיסתכלו בו בשבת, נכון לכסותו בשבת. ואם הדבר קשה, יש מקום להקל, הואיל ולא עשה מעשה כדי להחטיא בשבת, אלא שהחלון נשאר כפי שהיה בימות החול. אם הוא מעוניין שהחלון ראווה יהיה גלוי עבור גויים, מותר שישאר פתוח בשבת עבורם. יצרן סכיני המטבח וודאי לא עובר איסור, מפני שמגמת הסכינים למטבח.