אדם הקונה אופציה מחברו, משלם לו עבור הזכות לקנות נכס מסויים בעתיד, במחיר מובטח מראש. אם יעלה המחיר- הקונה הרוויח. [יש גם אופציה שהיא זכות למכור במחיר מובטח, ואם ירד המחיר- הקונה מרויח]. א. ולכאורה זו ריבית דרבנן. [הנכס לא קיים למכירה בשוק אלא ב"יום הפקיעה" של האופציות]. ב. המסחר נעשה גם בין אנשים פרטיים, שהבורסה וחבריה רק מתווכים ביניהם. במצב כזה אין אפשרות לעשות היתר עיסקה [באם הוא נחוץ]. האם יש בכך בעיה?

אינני חושב שיש בזה ריבית. בשוק מוכרים דברים על הספק. במקרה הנ"ל האדם לא נותן לו הלוואה, אלא קונה דבר. כמו לדוגמא: ראובן שיש לו שטר חוב של אלף זוז על שמעון, וזמן פירעונו בעוד שנה. בא לוי ומוכן לקנות את זה מראובן, אך לא ייתן לו אלף זוז כי אלף זוז מקבלים בעוד שנה. היום הנכס שוה שמונה מאות ש"ח. הוא משקיע עכשיו שמונה מאות והוא אמור לקבל בעוד שנה אלף ש"ח. יש בזה סיכון מסוים, אולי הבעל חוב יתמוטט כלכלית ולא יהיה לו ממה לשלם וכו'. זה לא נקרא ריבית, ריבית זה כאשר מקבלים יותר. כאן, הוא משלם כרגע כדרך מקח וממכר, הוא קונה דבר, כמו שקונים שטר חוב כך אפשר לקנות את האופציה הנ"ל. כמו כן, לא צריך היתר עיסקא, זה לא הלוואה.