שאל את הרב

  • הלכה
  • תפילה וברכות בדרך

הרלוונטיות של תפילת הדרך לימינו

undefined

הרה"ג יעקב אריאל

כ"ג ניסן תשס"ח
שאלה
תפילת הדרך נתקנה בזמן חז"ל. נקבעו לה נוסח וגדרים מתאימים. נראה שכיום ישנה מבוכה גדולה בעניין זה. בלי להרחיב, מספיק רק לראות את שלל השאלות והתשובות בעניין, בכל מה שקשור לזמנים, מרחקים ותדירות, אשר כמעט ולא ניתן למצוא שתי תשובות זהות לגביהן בפוסקי זמננו. תחום העיסוק שלי הוא חקר העיר לתולדותיה. אבל גם בלי זה, עיון פשוט בנוסח הברכה ובגדריה, מעלה כי היא מתאימה למציאות עירונית קדומה, שבה העיר הייתה תחומה באופן ברור, לעתים עם חומה. כל התרחקות מהעיר לוותה בסכנת דרכים של לסטים, חיות רעות וכו’. השינוי במבנה העירוני ובתחבורה בת ימינו הוא כל כך גדול, שאין פלא שקיים קושי אמיתי להשתמש היום בתפילת הדרך. לעניות דעתי, אם חז"ל היו צריכים להתמודד עם גדרים לגבי נתיבי איילון, למשל, ההלכה הייתה שונה בתכלית. וגם הנוסח.פשוט אין קשר בין הדברים. מה שיותר מפריע לי הוא, שכיום הסכנה בדרכים דווקא גדלה, סכנת תאונות הדרכים, ודווקא ההיצמדות לתפילת הדרך הקלאסית יוצרת מצב של "יצא שכרו בהפסדו". לאור כל האמור, האם אין עניין להניח לתפילת הדרך העתיקה, ולנסח תפילה מתאימה? וחשוב מכך, להתאים את גדרי אמירתה למציאות זמננו? אני רוצה להדגיש, אין כוונתי לזלזול בחז"ל או לשינוי כלשהוא בדרכי הפסיקה.כפי שנתקנו תפילות חדשות, לטס במטוס, לצנחן, לשלום המדינה, שהן פשוט עניין חדש לעצמו. ושאלה נוספת: מה המיקום בו צריך לומר את תפילת הדרך בדרך מתל אביב לירושלים, ובכיוון ההפוך? אני מדבר על כביש מספר 1. (השאלה אמנם מדגישה את הבעייתיות, אבל אני שואל ברצינות כיצד לנהוג, זה יום יומי אצלי).
תשובה
גם כיום הסיכון בנסיעה מחוץ לעיר גדול יותר בגלל המהירות ולפי זה גם בדרך איילון צריך לברך. ואכן יש שמועה בשם החזון איש שהורה לברך היום גם בעיר בגלל שהתחבורה המוטורית מסוכנת גם בעיר ואינה דומה לבהמות שהיו בעבר. כדי לצאת מספק יש נוהגים להוסיף את תפלת הדרך בשומע תפילה. ובאשר לנוסח, מי שאומר זאת בשומע תפילה יכול לנסח את התפילה כרצונו. עם זאת גם אם המשמעות השתנתה, הרעיון במקומו עומד ואין צורך לשנות את המילים, והכוונה בליסטים וחיות רעות היום, היא לנהגים הנוהגים בפראות וללא אחריות.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il