אשתי בעלת השקפות בעניינים מסוימים חרדיות (לגבי המדינה, חינוך הילדים יום העצמאות וכו’), ואני דתי ציוני. שנינו משתדלים לשמור תורה ומצוות ברצינות רבה, העניין שיש לנו ויכוחים מדי פעם על עניינים ציוניים כאלו או אחרים, וכן מה עושים בעתיד, כרגע ילדינו עדיין קטנים אבל מה בנוגע למוסדות חינוך וגישה אחידה בבית מולם (קשה לי לוותר על אידאלים אלו שבשבילי זה חלק מדרך החיים שלי) מהו שביל הזהב בכך?

איני יודע על מה יכול להיות וויכוח ביניכם. אם אתם משתדלים לשמור את כל המצות בצורה היותר שלמה, על מה אתם מתווכחים. האם לא צריך להודות לד' ביום העצמאות על שהציל אותנו מאוייבנו שקמו עלינו. ושנשתחררנו מעול גוים ושערי הארץ נפתחו לפני כל יהודי. האם יש ביניכם חלוקי דעות האם יש מצוה לאהוב כל יהודי בצד החיובי שלו ומאידך לבקר את הצד השללי שלו. הלא אלו דברי גדולי ישראל מאז. עיין תניא פרק ל"ב. את המעלות של המדינה יש לשבח ואת החסרונות יש לתקן. אנא תפרט לי על מה אתם מתווכחים.