בספר מלכים א פרק א מתואר תהליך משיחת שלמה והמלכתו למלך. בתחילת התהליך הצטיירה לי מהפסוקים דמותו של שלמה כאדם שקט וצנוע שנותן לאימו לטפל בענייניו. בן אדם שעומד להיות מלך, אפשר לצפות ממנו שילך בעצמו לדוד וימחה על מעשי אדוניהו. ובסוף הפרק לפי תגובתו של אדוניהו "ויחזק בקרנות המזבח", מצטייר לי שלמה כשליט מנהיג וחזק. האם באמת יש משמעות לאיך שהצטיירה לי דמותו של שלמה בתחילת הפרק ובסוף הפרק?

שלמה היה בן 12 כשמלך ובוודאי שעבר איזה שהוא שינוי נפשי כשהתחיל למלוך. כשאדניה התנשא למלוך היה כאן סכנה לשלמה ולאמו, שהרי מלך חדש ינסה למנוע מטוענים אחרים לכתר למלוך בכל האמצעים המותרים. אולם לבת שבע היתה טענה חזקה, הבטחה אישית מדוד המלך ששלמה ימלוך, ההבטחה כנראה לא הייתה מפורסמת לכולם ולכן אדניה חשב שהוא יכול למלוך. זה לא ששלמה נתן לאמו להוביל את העניינים אלא שלא שייך שהוא יתערב בהבטחה בין דוד אביו לבת שבע אמו. נתן הנביא (הוא שכנע את בת שבע ללכת לדוד המלך) הרוצה שהתהלכים האלוקיים ימשיכו מתערב אצל דוד לטובת שלמה. לאחר המלכתו דוד מצווה את שלמה כיצד למלוך ושיש לתת פרס לתומכים (ברזילי הגלעדי לדוגמא) ועונש למתנגדים (יואב ושמעי בן גרא) ושלמה מבין שמלך צריך לשלוט גם תקיפות. שינוי נוסף שעבר שלמה הוא חלום גבעון. שלמה מבקש מהקב"ה שיתן לולב לשפוט את העם ומקבל במתנה מאת ה' את היכולת למלוך.