רכשנו בעבודה מוצר מכספי החברה, המוצר היה פגום, שווי המוצר הוא 20 שקל, אני יצרתי קשר עם החברה והם שלחו לי תלושי קניה בסך 50 שקל, האם אני יכול לקחת לעצמי את ההפרש, זאת אומרת, להביא לחברה 20 שקל כשווי המוצר ולקחת לעצמי את השאר זאת אומרת 30 שקל הנוספים שניתנו?

התשובה בקצרה: התלוש שקיבלת שייך לחברה בה אתה עובד, משום שהיצרן המפצה ודאי פיצה את הקונה שקנה מוצר פגום, ולא התכוון לתת לך מתנה. מקורות והרחבה: כתב השולחן ערוך חושן משפט סימן קפג סעיף ז: "שלח שלוחו לקבל מעות מהעובד כוכבים, וטעה העובד כוכבים ונתן לו יותר, הכל לשליח". מקור ההלכה מהגמ' (מסכת כתובות דף צח): "אמר רב פפא, הלכתא: דבר שיש לו קצבה - חולקין, דבר שאין לו קצבה - הכל לבעל המעות." רש"י מפרש כך: דבר שיש לו קצבה – "כגון קטנית הנמכר בחנות במדה -מלא כלי בפרוטה, אם הוסיפו אחת יתירה – חולקין, דמתנה הואי, יש לומר לשליח נתנה, ויש לומר לבעל מעות נתנה". כלומר, הדין שחולקים משום שאנו מסתפקים למי התכוון המוכר לתת את ההפרש, אך אם אין ספק אלא ברור למי התכוון לתת הולכים אחר הכוונה. אולם הרי"ף (מסכת כתובות דף נז עמוד ב) כתב טעם אחר: "ולמה חולקין השליח עם בעל הבית? הואיל ובאתה לו לשליח הנאה ע"י בעל הבית חולק עמו". זאת אומרת שאפילו ידענו שהתכוון לתת הכל לשליח הדין שחולקין, משום שההנאה לשליח נגרמה ע"י מעות המשלח. ובספר קצות החושן העלה שאם אמר המוכר בפירוש שנותן לבעל המעות כל הרווח הולך לבעל המעות, אף לדעת הרי"ף. ובדבר שאין לו קצבה פירש רש"י: "כגון טלית וחלוק וירק הנמכרים באומד, פעמים מוותר למכור בזול ופעמים בצמצום, הכל לבעל מעות שאין כאן מתנה אלא מכר". במקרה שלנו נראה שמכל צד הרווח הולך לבעל המעות (החברה), משום ש: א. המקרה מוגדר "דבר שאין לו קיצבה" שלכל הדיעות הרווח הולך לבעל המעות. ב. גם אם היינו מגדירים את המצב כ"דבר שיש לו קיצבה", היות וברור שהיצרן התכוון לתת את הרווח לבעל המעות, כלומר למי ששילם על המוצר הפגום, הרי ששוב לכל הדעות הרווח כולו שייך לו. בברכה, הרב אברהם דב זרביב.