שלום לרבנים הקדושים, היום בבוקר קיבלתי על הראש בעבודה אמרו לי שאני חייב לעבוד 120 שעות חודשיות, ואני לא עומד בתפוקה, אני טענתי שאני מחוייב לx שעות ביום, אבל הטענה הזו נשללה בתוקף, אמרו לי שמצד אחד על אף שהעבודה נגמרת לפעמים אחרי 3 שעות, אני נשאר לשבת שעות בחדר האוכל, עד הזמן שלטענתי אני מסיים לעבוד, ורק אז מחתים כרטיס והולך הביתה , ומצד שני ביום רביעי האחרון היה לחץ, והן טענו שהלכתי הביתה והשארתי אותן את 2 הקולגות לעבוד עד 7 בערב. כמובן קיבלתי על עצמי להשתנות, השאלה האם היה כאן גזל ואיך מתקנים את זה, מצטער על אריכות הדברים, כל טוב

שלום וברכה, אדם שעובד בשכר נוטל עליו לעבוד כפי הנדרש, ואסור לו להתבטל ממלאכתו. עיין בערוך השולחן (חושן משפט סימן שלא סעיף ג) שמאריך בהדרכת חז"ל כמה הפועל צריך להקפיד על כך: "השוכר את הפועלים סתם יכול לומר להם שישכימו ויעריבו במלאכתם ואין רשאין לבטל ממלאכתן כל היום כולו לבד זמן תפלה ואכילה. וכתב הרמב"ם [בפ"ה הל' ח'] מתפלה: הפועלים שעושים מלאכה אצל בעה"ב מתפללין הביננו אם עושין בשכרן שנוטלין שכר פעולתן לבד מסעודתן שאז צריכין למהר למלאכה אבל אם אין נותן להם שכר אלא שעושין בשכר הסעודה מתפללין כל שמ"ע אבל אין יורדין לפני התיבה ואין נושאין כפיהן עכ"ל. והאידנא אין מקפידין בכך ואדעתא דהכי נשכרין שיתפללו בבהכ"נ כל סדר התפלה כמ"ש בא"ח סי' ק"י ועכ"פ למדנו מזה כמה חיוב על הפועל לעשות מלאכתו באמונה ומאד מאד צריכין הפועלים ליזהר בזה ואל יפול לב הפועל עליו דגדולה מלאכה מי שעושה אותה באמונה. ואמרו חז"ל: חביבה מלאכה מזכות אבות שזכות אבות הצילה ממון ומלאכה הצילה נפשות שנאמר לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים וגו' [מדרש רבה סוף פרשת ויצא]". וכך ניתן ללמוד גם מדברי השולחן ערוך (חושן משפט שלז סעיף יט): "אין הפועל רשאי לעשות מלאכה בלילה ולהשכיר עצמו ביום. ולא ירעב ויסגף עצמו ויאכיל מזונותיו לבניו, מפני ביטול מלאכתו של בעל הבית, שהרי מחליש כחו שלא יוכל לעשות מלאכת בעל הבית בכח". ובסעיף כ: "מוזהר הפועל שלא יבטל מעט כאן ומעט כאן, אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן, שהרי הקפידו על ברכה רביעית של ברכת המזון שלא יברך אותה; וכן חייב לעבוד בכל כחו, שהרי יעקב הצדיק אמר: כי בכל כחי עבדתי את אביכן (בראשית לא, ו); לפיכך נטל שכרו אף בעולם הזה, שנאמר: ויפרוץ האיש מאד מאד (בראשית ל, מג)". בברכה,