מה דינם של בעלי תסמונת דאון לגבי מנין (האם ניתן להשלים איתם למנין?) ודברים שבקדושה, ברכת המזון, זימון (הצטרפות לשלושה או לעשרה), עליה לתורה (יכול לעלות ולברך ולהשלים למנין 7 עולים) וכדומה? ביישוב ובקהילה שלנו משלימים מנין עם בחור בעל תסמונת דאון במשך שנים רבות ומעלים אותו לתורה, האם הם נוהגים נכון ע"פ ההלכה? אני מודע שנושא זו הוא רב מכדי לתמצתו אבל אודה לרב אם יציין מה הדעות השונות, אם יש, וכיצד נוקטים להלכה לגבי עדות המזרח לפחות לגבי כל המקרים הנ"ל.

אין הבדל בין העדות. אם הוא בר דעת, גם אם אינה מלאה, כגון: מבין מהי תורה ומה הן מצוות, מאמין באלקים (אין צורך באמונה פילוסופית, אלא במציאות כוח עליון, שהוא בורא משגיח וגומל), ניתן לצרפו למניין.