המשיח אמור להיות עני שמגיע על חמור. לפי מה שמצאתי זה כתוב בספר זכריה פרק ט פסוק ט "גִּילִי מְאֹד בַּת-צִיּוֹן, הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם, הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ, צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא; עָנִי וְרֹכֵב עַל-חֲמוֹר, וְעַל-עַיִר בֶּן-אֲתֹנוֹת" קראתי את פסוקים א’ עד ח’ וזה באמת נשמע כמו אחרית הימים, כתוב שם על עזה ועל אשקלון "תֵּרֶא אַשְׁקְלוֹן וְתִירָא, וְעַזָּה וְתָחִיל מְאֹד, וְעֶקְרוֹן, כִּי-הֹבִישׁ מֶבָּטָהּ; וְאָבַד מֶלֶךְ מֵעַזָּה, וְאַשְׁקְלוֹן לֹא תֵשֵׁב. ו וְיָשַׁב מַמְזֵר, בְּאַשְׁדּוֹד; וְהִכְרַתִּי, גְּאוֹן פְּלִשְׁתִּים." אפשר להבין מזה שה’ יכה את הפלישתים שיושבים בעזה, הבעיה היא הפלישתים הם לא הפלסטינאים! אז איך זה נבואת אחרית הימים, ואם זה לא אז מאיפה המסקנה שהמשיח יהיה עני רוכב על חמור? אם תוכל להסביר לי אני אודה לך מאוד.

הפסוקים העוסקים בביאת המשיח אינם מתפרשים כפשוטם, ויש בהם רמזים לתקופת המשיח, שצריך לדעת לפרש מתוך ההדרכה של רבותינו בגמרא ובשאר ספריהם. בתיאור המשיח כ"עני ורוכב על חמור" אין הכוונה שמשיח יבוא על חמור לבן כמו באגדות וכן אין מכאן ראיה שהמשיח יהיה עני. ובדרך משל ניתן לפרש שהכוונה היא על התקופה שבה המשיח יבוא, שבה יהיה עוני רוחני גדול, שיגרם מתוך רכיבה על החמור, שהוא מסמל את התרבות החומרית. ואומנם היום אנו עדים לסיגסוג חומרי גדול ולתרבות רחבה של חומר שמתפשטת על כל החיים ולא מותירה מקום לערכי הרוח של עם ישראל, שהוא בכללתו עני ברוח. אולי מצב זה נראה כלא מתאים לימות המשיח, אבל דווקא מתוך הצימאון שנוצר לערכיות רוחנית תתמלא בסוף הארץ דעה את ה'. גם שאר הפרטים בנבואה זו לא צריכים להתפרש רק כפשטם, אלא יש בהם רמז למה שיהיה לעתיד לבוא. ועל כגון אלו כתב הרמב"ם (בסוף הלכות מלכים) שאין אנו יודעים לפרש במדוייק את כל הנבואות על ימות המשיח, והרבה דברים אין אנו יודעים כיצד יהיו או יתפרשו עד שיהיו. מכל מקום, אין בכך כדי לומר שהנבואה אינה מדבר על ימות המשיח, אלא שכשיתרחשו הדברים אז נבין בצורה יותר מדוייקת כיצד האירועים היו רמוזים באותה נבואה.