מה דעת הרב על גישות שקיימות היום בלימוד תנ"ך בהם מאפשרים לתלמיד לפרש פירושים גם לא כחז"ל?

הגישה ללימוד תנ"ך צריכה לנבוע קודם כל מיראת שמים והכרת גדלותם של אישי התנ"ך. ניתוח המאורעות צריך להיות בראש ובראשונה על פי גדולי רבותינו התנאים, האמוראים והראשונים. לאחר מכן מי שכבר למד הרבה והגיע להוראה ומסוגל להפיק לקחים נוספים ע"פ רוח חז"ל הרשות בידו, אבל קשה להניח שסטודנט צעיר מסוגל לעשות זאת באחריות הנדרשת.