שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • דרכי לימוד

לימוד תורה וזכירתה

undefined

הרה"ג דוב ליאור

י"ד כסלו תש"ע
שאלה
א. פעם היה לי חשק גדול למוד תורה. היום, לאחר שנכנסתי לישיבה הגבוהה, כבר לא כזה כיף לי, מה לעשות? ב. מה חשיבות הזכירה של הלימוד, זה בסיסי או שזה "מותרות"?
תשובה
א. זו שאלה כבדת משקל, והיא כמו לשאול איך מתמודדים עם היצר הרע. ברור שקודם כל צריך להכיר את גודל חשיבות הלימוד. אני ממליץ ללמוד קודם את הלכות תלמוד תורה לרמב"ם. יש ספר שיצא לאחרונה שנקרא "קול יעקב" של הרב יעקב פרץ, שמדבר על הדרכים וההכנות כדי שיוכל אדם לסגל לעצמו אהבת תורה, שעליה אנו מתפללים כל בוקר בברכות התורה "והערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך בפינו". באופן טבעי האדם לא נהנה מלימוד תורה, כי היא לא מהעולם שלנו ואנו נמצאים בעולם הזה, ולכן צריך האדם לעורר את גודל החשיבות והחשק והרצון, כי מי שיכיר את גודל החשיבות ימשך אחרי זה כמו מגנט שמושך ברזל. הייתי ממליץ (אם אתה בר הכי, אולי בגיל קצת יותר מבוגר) ללמוד בשער הרביעי של נפש החיים של רבי חיים מוולוז'ין שמדבר על גודל החשיבות של לימוד תורה, וזה יכול לעורר את החשק והרצון ללמוד תורה, ואז תרגיש את הנועם והמתיקות שיש בלימוד התורה. בקיצור: צריך לעורר את הרצון. ב. זה בסיסי. כמו שכתוב בפרקי אבות שיש קפידא מן השמים על מי ששוכח את לימודו מתוך רשלנות שנאמר "ופן תשכח את הדברים". אדם צריך לזכור את מה כל שלומד. לפי שיטת הרב בעל התניא בהלכות תלמוד תורה אין לעבור למסכת אחרת לפני שיודע את המסכת שלמד מראשיתה ועד סופה. הציבור בדרך כלל לא קיבל את ההדרכה הזאת, אבל יש דעה כזאת. אדם צריך להקפיד שמה שלומד ישאר במודעותו, וזה חלק ממצוות לימוד תורה - לדעת אותה ולזכור אותה. הרב בעל התניא כותב שם שבדרך הטבע אדם יכול לשלוט בכל הידע הנגלה של התורה, בפנימיות ובעיון אין לדבר סוף. אבל גופי הדברים, שאדם ידע מה כתוב בגמרא ומה כתוב ברמב"ם ובשו"ע, אדם יכול להקיף. כמובן שעל ידי השקעה ועמל במשך שנים. אבל אין דבר כזה שאדם ילמד ויאמר שיודע את הכל מאחר ובעיון, ואין צריך לומר שבחכמה פנימית, אין לדבר סוף. לימוד התורה הוא חוב שאדם לא נפטר ממנו עד יום מותו. אשריך שאתה נמצא בעולמה של תורה וחבל לבזבז את הזמן וצריך לדעת להעריך זאת, ושתלמד ותעלה בעולמה של תורה!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il