בחסדי ה’ זכינו לחזור בתשובה לאחר חיים בהם אמא מאמינה ומתחזקת ואבא לא. אמנם אבא תמיד מהלל את הקב"ה ומודה לו על כל דבר טוב שקורה לו. ז"א שהוא מאמין בה’. אך הוא טוען כי כל העניין של קיום התורה והמצוות הנם השערות ולא אמת מוכחת.אפילו ביום הכיפורים הוא אינו הולך לבית הכנסת. אני ובעלי זכינו בחסדי ה’ לילד מלאך שנפשו מתחברת לתורה באופן משמח ביותר ולעיתים אנחנו מתארחים בשבת אצל ההורים והמשפחה משתדלת מאוד לשמור את השבת. אך ילדנו רואה שסבא אינו חובש כיפה ואינו הולך להתפלל בערב שישי. שאלתי היא איך ניתן לקרב את אבא שלי, שהוא אדם טוב ומדהים לשמירת המצוות, והאם זה פוגם בנפשו של ילדי לראות שסבא שלו, שהוא כ"כ אוהב, אינו הולך בדרך התורה?

הדרך לקרב את אביך לקיום תורה היא לא על ידי ויכוחים והוכחות שכליות אלא על ידי דוגמא אישית של התנהגות שמשתפרת יותר ויותר עקב היותכם שומרי תורה, ובזה תסור ההתנגדות הפנימית שלו לדרכה של תורה. אין אתם צריכים לדאוג מהשפעה של הסבא על בינכם אתם ההורים והשפעתכם על בינכם היא תקבע את חינוכו.