לכאורה, היה נראה לי שרב אמור להתייחס ברגישות לתלמידיו ולהזהר חלילה מלפגוע בהם אם הם לא יודעים נושא מסוים, אך בעקבות סיפורים שונים על אמוראים שלא נמנעו מלתקן אף בתקיפות תלמידים שלא ידעו את ההלכה כראוי, ראיתי את הציטוט הבא מ"חוות יאיר": "אם ניכר שהם (תלמידיו) מתרשלין בדברי תורה ומתרפין עליהן, ולפיכך לא הבינו, חייב לרגוז עליהן ולהכלימן בדברים כדי לחדדם". השאלה שלי היא איך רבנים אמורים לנהוג היום עם תלמידיהם. האם צריך לנהוג כך גם היום או שהדבר שונה בתקופתנו?

שני הדברים נכונים. מצד אחד אמרו שצריך לכבד את התלמיד. מאידך לפעמים מתוך מטרה חינוכית יש צורך לגעור בתלמיד ואפילו להכותו. כמובן שצריך לעשות זאת מתוך שיקול דעת ומגמה חינוכית. אין לאפשר זאת באופן גורף שכל אב או מורה יוכל להחטיף מכות כרצונו. גם כן הכח צריך להיות סביר ולא מתוך רגשות כעס חולשתיים, שאין אנו מדברים על אנשים חולים.