שניים מילדי הבוגרים, הגם שהתחנכו בבית דתי ובמוסדות חנוך דתיים, אינם שומרי תורה ומצוות. אסרתי עליהם להגיע לביתנו ברכב במהלך השבת הסבה לכך - איני רוצה להיות שתף שלהם לחלול שבת [אחרי 120 כשאצטרך לתת דין וחשבון - מה אומר לפניו?]. ילדי טוענים שחלול השבת זה ענין שבינם לבין הקב"ה ולא עוד באחריותי. בעקבות אינספור שיחות ובקשות שלי אליהם, אסרתי עליהם להגיע לביתנו במהלך השבת [רק לארוחה אחת]. מוכן לארח אותם בכל הכבוד בתנאי שיכבדו אותי ויגיעו לכל השבת. יש לציין שלאשתי זה לא מפריע. הגם שהיא אשה דתית, מעדיפה להזמינם לכל השבת ושהם יבחרו מתי להגיע. שמירת הקשר עם כל הילדים והנכדים, עדיפים עליה, מאשר להיות אחראית על "דתיותם", כדבריה. אין ספק שדבר זה הרחיק מאתנו את מספר המפגשים המשפחתיים. יש אומרים שאני מכשיל בכך גם את הדרך ללבם היהודי של נכדי, שהרי אם לא יתארחו אצלנו די פעמים בשבתות, הרי שממילא לא יקבלו דבר. בעצם אם אני עדין "לוקח" אחריות על ילדי שלא יחללו שבת בעטיי, הרי שאני מסיר מעצמי אחריות באשר לדור הנכדים. אשמח לקבל כמה התיחסויות של הרבנים השונים. תודה.

אני מבין את החלטתך. כי איך אפשר להיות גורם לחילול שבת. ואולם עליך לעשות מאמץ רב לשמור על קשר עם הילדים והנכדים בימי החול. ולשכנע את הילדים לבוא לכל השבת מפעם לפעם ולהתחשב בך הם צריכים להבין שאתה אוהב אותם ורוצה את הקשר אתם אף שמצער אותך שהם התרחקו מקיום תורה. וכשהם באים לעשות את המפגש כמה שיותר משמח וטוב ומושך כך שהם ירצו את המפגשים ויהיו מוכנים להתאמץ בעבורם וגם לבוא לשבתות שלמות.