ברצוני להעלות מספר בעיות שמטרידות אותי לגבי דו"ח דוברת שהרב התייחס אליו השבוע. אני אם לארבעה, בעלת תואר ראשון במדעי החיים מהאוניברסיטה העברית, ובכל זאת בחרתי להשקיע את רוב זמני בילדים, ולא לעבוד במשרה מלאה מחוץ לבית (ב"ה המצב הכלכלי מאפשר). מאוד מטריד אותי שילד כבר מגיל 5 , יאלץ להישאר בגן או בביה"ס עד השעה 16:00. אני רוצה לקבל את ילדיי מוקדם יותר. גם כאשר נוסה אצלנו יום חינוך ארוך בגנים הוצאתי את בני בשעה 13:20 וכמוני היו יותר מ-10 אמהות. ברור לי שיש הורים ששניהם חייבים לעבוד במשרה מלאה - אך מדוע לחייב גם משפחות שאינן מעונינות בכך להשאיר את הילדים במוסדות חינוך עד שעה כ"כ מאוחרת? לגבי הרווחה הכלכלית שהתוכנית אמורה לתת - יתכן שבאולפנות ובישיבות אכן תהיה הקלה אבל המעבר של תשלום משכורות המורים לעיריות במקום משרד החינוך יגדיל את הפער בין ערי הפיתוח (שלא מסוגלות לספק משכורות כבר היום) לבין המועצות ועיריות מבוססות. 3. מלבד זאת מדובר על פיטור של אלפי מורים. יתכן שיש כאן התייעלות אך מה עם הפקידות הגדולה והמגושמת במשרד החינוך? לא שמעתי שהולכים לפטר פקידים.

1. אין בידי תשובה לשאלה האם תוכל האם לקחת את ילדיה מהגן לפני השעה ארבע. 2. אינני חושב שהעיריות הכושלות יהיו הצינור שדרכו יעברו המשכורות למורים. 3. לפי מה שנאמר לי, עיקר הפיטורים יהיו במנגנון הגדול שבמשרד החינוך. וכך כתבתי: "עד כה, כארבעים אחוז מתקציבי משרד החינוך נבלעו בצנרת ופרנסו את המנגנון הגדול מידי. לפי התוכנית החדשה, רק עשרה אחוז מהתקציב יופנה לעובדי משרד החינוך ושאר המנגנונים, ואילו כל שאר תשעים האחוז ילכו לבתי הספר, לחינוך. בכסף שיתפנה ובעוד תקציבים יוסיפו שעות לימוד". לכן מי שבעיקר נלחם נגד הדו"ח זה אנשי המנגנון, שהם לכאורה מדברים בשם המורים, אבל כמדומה שהם מדברים בעיקר בעד עצמם.