במהלך לימודיי בביה"ס, בעוונתי שברתי כמה דברים השייכים לביה"ס. על חלקם הודעתי ע"כ לביה"ס, ומנהל הביה"ס אמר לי שתישלח לי חשבונית הביתה. בפועל, לא נשלחה כלל חשבונית. ועל חלק מהנזקים כלל לא הודעתי, ואיני יודע להעריך שווים. לאחר כמה שנים באתי לביה"ס ודיברתי ע"כ עם רב הביה"ס (אשר אין לו רשות לפסוק), והוא אמר לי שאין אני צריך לשלם כלום משום שהכל מחול מעיקרא וזה אדעתא דהכי שהתלמידים מדי פעם שוברים דברים (אפי’ במזיד). אמנם לכאורה זוהי טענה תמוהה מאוד, מה גם שלא נראה לי שבסמכותו להחליט כן, שהרי אין זה כספו. לאחר כמה שנים הביה"ס עבר לידי רשת אחרת, ולפני שנתיים נסגר כליל. אנא הורו לי היאך יש לנהוג הלכה למעשה?

יש לדון בשני עניינים: א. חובת התשלום. ב. האם יש למי לשלם. א. על נזקים שעשית לפני גיל הבר מצווה אינך חייב לשלם, ועל זה נאמר בגמרא שפגיעת הקטן רעה. (בבא קמא פז.). על נזקים שעשית לאחר גיל בר מצווה אתה חייב לשלם, ואם אינך יודע יש לעשות הערכה הקרובה ביותר למציאות. ב. משאלתך נראה שאין למי לשלם את הנזקים משום שבית הספר ניסגר, ולכאורה זהו גזל שלא ניתן להשיבו. אך ישנה דרך אחרת לתיקון והיא לעשות צרכי רבים, כלומר לגרום לכך שהניזק ייהנה מן התשלום בדרך עקיפה. למשל, אומרת הגמרא שמי שגזל את הרבים ואינו יודע למי להשיב שיחפור בורות מים לתועלת הרבים ועל ידי כן מסתבר שהניגזל ישתה ממים אלה וייהנה ממעשה הגזלן וכך יצא הגזלן ידי חובת ההשבה. אותו הדבר עליך לעשות, אם אוכלוסיית בית הספר היא קהילה קבועה ניתן לתרום לבית הכנסת של הקהילה ספרי קדש על הסך הנ"ל. אם אין אפשרות לתרום למוסד מעין זה, וכגון שאוכלוסיית תלמידי בית הספר איננה קבועה אין אפשרות לצאת ידי השבה מצד דיני ממונות, והדין חמור מאד לכן מן הראוי לתרום הסכום לצדקה כחלק מדרכי התשובה. הסכום לתשלום הוא כאמור על פי ההערכה, ורק סכום סביר בהתאם ליכולתך ואפשרותך לתת, כתקנת השבין. מקורות: חושן משפט תכד,ח, חו"מ שסו,ב, בבא קמא צה. בברכה, הרב ניר אביב.