אני עוסק בהכנת דף הלכות לבחורים היוצאים להתפלל בקיבוצים ביום הכפורים. נתקלתי בכמה שאלות. אבקש מכבוד הרב להיזקק לכולם בפירוט, כיון שמדובר בשאלות הנוגעות לרבים: א. כיצד יש לערוך ’עירוב חצרות’? (1- האם ניתן ’לזכות’ את בני הקיבוץ בעירוב כאשר חלקם אולי מתנגדים לכך? 2- האם עלינו לדאוג שישכירו לנו את החדרים בהם נישן? 3- האם יש צורך לעירוב חצרות בקיבוץ בו יש חדר אוכל משותף? מה הדין בקיבוץ בו רק לוקחים אוכל מחדר האוכל ואוכלים בבית האישי? 4 - האם יש בעיה בכך שישנם מן הסתם בקיבוץ תושבים גויים ומחללי שבת?) ב. כשאין עירוב - האם טלית שאדם לובש אותה בדרכו לביהכ"נ היא כבגד או שאסור משום טלטול? ג. בלוח הזמנים שאנו תולים בקיבוץ יש חשש שאם נרשום את זמן תקיעת השופר בנפרד מזמן סיום הצום בני הקיבוץ שבאים לשמוע את התקיעה יכשלו ויאכלו מיד לאחר התקיעה. מאידך - אם נרשום את זמן התקיעה בביהכ"נ בזמן סיום הצום אנחנו מאריכים את הצום למתפללים. מה עדיף? תודה רבה. כתיבה וחתימה טובה ושנה טובה.

בעיית הערוב מסובכת. אם יש גויים בקיבוץ צריך לברר מה מעמדם והאם יש סמכות למזכירות להוציא אותו מדירתו או מהקיבוץ. חברי הקיבוץ היהודים אינם מכירים בערוב אך בשעה"ד ניתן לסמוך על כך שלא גזרו עליהם ודינם כתינוקות שנשבו. אם יש חדר אוכל משותף עדייין אין צורך בערוב אך יש לוודא שהקיבוץ מוקף בגדר טובה מכל צדדיו ואין פרצה של 10 אמות. עצתי להשתדל עלהימנע מטלטול ביוהכ"פ אם אפשר המנהג הוא להתעטף בטלית ולצאת עמה לרה"ר.