לפי מה שידוע לי ההלכה היא שהקונה שדה מחבירו ומצא בא מטמון הרי אלו שלו, כיון שבעל השדה לא ידע שיש בחצירו את המטמון. (ואם ידע יכול לטעון לא מכרתי לך את המטמון, ומקבלים את טענתו כיון שזהו אומדן דעת שלא התכוין למכור את המטמון). מה הדין באדם שיודע שיש בשדה חבירו מטמון, וחבירו לא יודע. האם הוא חייב להגיד לו מדין השבת אבידה או שיכול לקנות את השדה בלא להודיע כלום, ולקחת את המטמון לעצמו, ואם נאמר שיש חיוב לומר לחבירו מדין השבת אבידה, האם הוא חיוב או רק מצוה לכתחילה?

שלום לך לפי מה שאתה מתאר, בעל השדה לא זכה במטמון שבשדהו מאחר ומדובר באופן שיכול להיות שלא ימצאנו לעולם (עיין בית יוסף חושן משפט סימן רס'). ומכיון שכך הוא, אינך חייב ליידע אותו שהרי ממון זה אינו שלו. כל טוב הרב מיכאל יומטוביאן